בתים מנייר
מבוא

ראשית הבנייה מניר החלה עוד במאה ה17 ביפן.
יפן סבלה תמיד מרעידות אדמה תכופות עקב ריבוי הרי הגעש שבמדינתה. לצורך כך עברה לבניית בתים מנייר אשר לא היו מתמוטטים ברעידות האדמה.
הבתים היו בנויים בעיקר מנייר וממסגרות עץ, הבית עצמו היה מונח על עמודים שירחיקו אותו מן האדמה בכדי שהרטיבות לא תחלחל לתוך הבית.
את הגגות הם עיצבו בזויית חדה בכדי שהמים לא ישבו אלא ישר יזרמו.
עד היום אפילו נפוץ לראות בניינים אלה ביפן באזורים כפריים בעיקר, וכולנו יכולים להיזכר במיבנים אלה מסרטי קונג פו ישנים בהם אנשים היו נלחמים ועוברים דרך הקירות הדקיקים.

כיום המבנים מנייר שודרגו ומדובר בקירות של ממש, ולא דפי נייר דקיקים כמו בעבר.
הקירות בנויים מנייר מוקשח שהושפג בשרף מיוחד שהופך אותם לעמידים למים, כך מתקבל חומר בנייה דק, קל משקל, חזק מאוד, והוא גם מבודד מעולה וגמיש. מה שעושה אותו מתאים במיוחד לאזורים מוכי רעידות אדמה.

פרוייקט "בית אוניברסאלי עולמי"

כיום עיקר השימוש בבתי הנייר ניתן למצוא בערים מוכות רעידות אדמה, וכן בעזרת פרוייקט "בית אוניברסאלי עולמי" נכנס תחום זה גם לערי עוני המאוכלסות יתר על המידה.
מאחורי הפרוייקט עומדים מהנדסים ואדריכלים מאניברסיטת הבאוהאוס מהעיר הגרמנית ויימאר, וחברת the wall השוויצרית שיסד המהנדס גרד נימולר.
בעזרת פרוייקט זה בונים שיכונים שלמים מנייר, בכמה משכונות העוני העלובות והגרועות ביותר בעולם. הרעיון הוא להקים בתים פשוטים, מרווחים, מאובזרים במינימום הנדרש לניהול חיי יום-יום באיכות סבירה. וכל זה עוד מנייר.

העומדים מאחורי הפרוייקט הדגישו כי הם מקווים שהבתים שיבנו בפרברי העוני הישנים והצפופים להחריד שבהם מתגוררים מילוני בני אדם בתנאים לא אנושיים, ישנו את מראה הנורא. וכך יעלמו מהנוף הבתי המגורים העשויים פח מחליד ומסוכן והדיירים יזכו לתנאים מרווחים יותר למשפחותיהם.


החברה מחזיקה בפטנט שמאפשר לה לבנות במהירות בית חד קומתי, בשטח של 36 מ"ר בעלות של לא יותר מ-5,000 דולר. משקל הבית  עד 800 קילוגרם,
כלומר הוא קל משקל בכ-400 קילוגרם ממכונית "גולף".


לפני שהובאו בתי הנייר לסלמס בדרום אמריקה, הוקמה שכונה כזאת בזימבבווה בשיתוף פעולה עם ארגון הסיוע הגרמני World Vision עבור כפריים שנמלטו ממגיפת כולרה שפרצה באזורי מגוריהם הקודמים. נימולר מסר לעיתונים בלונדון ובגרמניה כי גם ניגריה הזמינה אצלו 2,400 בתים כאלו.

בחברה מעריכים כי שכונות שלמות שייבנו מלוחות הנייר המוקשח הזה יכולות לאכלס פליטים והמוני מהגרים מהכפר לעיר במדינות העולם השלישי .

מאחר שכל המומחים צופים שעקב שינויי אקלים ברחבי תבל נראה בשנים הבאות זרם של פליטים ומהגרים שימלטו מאזורים שייפגעו ממחסור במים וגם מעליית מפלס הימים יהיה צורך לשכן אותם. הבעיה היא ששכונות הסלמס הללו הגדלות בקצב מואץ מצטיינות בתנאי דיור בלתי נסבלים. "אנחנו מציעים חלופה סבירה עבורם", הסביר נימולר.

כל יחידת דיור שתכנן צוות האדריכלות ובראשו דיק דונאת' מכילה שמונה כוככי שינה, כולם כבר בילט-אין, מרפסת וחדרון מקלחת ושירותים. בנוסף לאזורי השינה יש במבנה הרבה מדפים לאחסון, שולחן וספסלים מחוברים לרצפה.

 

 
Make a Free Website with Yola.